הביקור במרחצאות הוא דבר שגרתי, ורבים מההונגרים סוגרים את היום או השבוע הארוך בטבילה איטית באחד מהם. כך קרה שביום שישי, קצת לפני שהשבת נכנסה מצאתי את עצמי במרחצאות לוקאש,(Lukács Gyógyfürdő, הנמצאים בשימוש עוד מהמאה ה- 12), יחד עם חבר שהזמין אותי לטבול איתו ועם זקני העיר. אז טבלתי.
המרחצאות האהובים עלי ביותר הם מרחצאות סצ'ייני (Szechenyi) הממתינים בסופו של קו המטרו הצהוב, ונחבאים בתוך חצר ארמון ניאו בארוקי בצבע בננה. במרכזה של החצר נמצאות שלוש ברכות חמות והביקור במקום ביום חורפי מושלג מעניק חוויה סוריאליסטית, ותחושת הזיה או חלום. בט"ו בשבט בדיוק לפני שנה ביקרה אותי יערונת, יחד יצאנו לכפור של -8 מעלות בבגדי ים, ושפשפנו קרח על הפנים, א-לה טיפול אלטרנטיבי לתאים המתים (מקור! הם מתים מקור!).
שלכת התאים הזו הגיעה לשיאה במסיבת ט"ו בשבט שקיימתי בביתי, אליה הוזמנו האנשים הראשונים שהכרתי והכירו לי את העיר. וזו התמונה שאני הכי אוהבת מהמסיבה ההיא, הראשונה:
ט"ו בשבט שמח,
מיכל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה